קלינגר-ליווי בקבלת רישיון עסק ופתרונות יצירתים לבעיות סבוכות.0523888813
משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי מתמחה במתן ייעוץ וסיוע לעסקים פרטיים ולרשתות בפריסה ארצית במגוון נושאים, כולל תכנון בתי עסק על פי דרישת הרשויות - משרד הבריאות, כיבוי אש, משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, מחלקת ההנדסה ושאר הגורמים הרלוונטיים.
הליך קבלת רישיון העסק מהרשויות הינו מורכב ורצוף חוקים ודרישות רבות ברמת התכנון והביצוע וההתאמות הנדרשות לבינוי בפועל. ההליך גורם לבעלי עסק קושי רב בהתמודדות מול הרשויות, בניסיון לעמוד בדרישות הרבות. התהליך מלווה בהשקעת זמן יקר, כסף ולעתים אף הליכים משפטיים לא נעימים, שעלולים אף להסתיים בסגירת העסק, הריסתו, הטלת קנסות כבדים ואף מאסר.
שלבי הגשת בקשה לרישיון עסק
הליך זה כולל מספר שלבים, להלן הליכי הגשת הבקשה:
שלב א - בדיקת התכנות הכנת מסמכי הבקשה לרישיון עסק
ביקור בנכס
איסוף מידע מוקדם להגשת הבקשה לרישיון עסק– הוצאת תכניות מאושרות.
הכנת מסמכי חברה ע"פ דרישת הרשות (עירייה, רשות מקומית, מכבי אש, משטרה וכו').
סקירת שטח הנכס, תכנון והכנת בקשה לרישיון עסק.
הכנת פרשה טכנית וטופסי השלכות סביבתיות.
שלב ב - הגשת בקשת רישוי עסקים לגורמים המאשרים
הפקדת המסמכים (לרבות תכנית עסק).
תשלום אגרת בקשה לרישיון וקבלת אישור הגשת בקשה.
הכנת בעל העסק לקראת ביקורת.
תאום וביצוע ביקורת בעסק, ומתן דרישות הרשות.
שלב ג - הכנת רישיון העסק ותנאיו
ריכוז חוות דעת גורמי הרישוי ונותני האישור.
הדרכת בעל העסק בתיקון הליקויים הנדרשים.
העברת המסמכים הנדרשים לאישור רישוי עסקים סופי.
חתימת מנהל אגף רישוי עסקים.
קבלת רישיון העסק.
נכסים מסחרים - מלונות - מלוניות - נכסים מניבים
http://r-e4sale.com
הובר היטס ישראל - הסוכנות הישראלית לנדל"ן הוקמה ע"י דורון הובר בשנת 1995 במטרה לספק שירותים מתקדמים בתחום הנדל"ן.
הסוכנות הראשונה בארץ שהחלה בשיווק נדל"ן באינטרנט והתבדלה דרך התמקצעות במכירה וקניה של בתי מלון,בתי אבות ,וחברות בורסאיות.
נחשבת למובילה בתחומה וזאת תוך שמירה על סודיות מרבית של לקוחותינו,מעורבים באופן אישי בתהליך הרכישה וכן מבצעים בדיקות נאותות של הנדל"ן בעצמנו, אנו חלק מ"קבוצת ברוך".
הסוכנות מוכרת בגלל דרך השיווק שאנו נוקטים באינטרנט ועיקר לקוחותינו הינם משקיעים מהארץ ותושבים חוזרים.
יש לנו מידע על המתרחש בפעילות קניה ומכירה של בתי מלון ונדל"ן מניב בארץ,אבל גם קריצה לעולם.
אנו מומחים בתחום ומסוגלים להעריך שווי הנכס,לתת מענה בנושא חברות הניהול וניהול פיננסי של הנדל"ן שלך אנחנו כאן לשרתך
אנו תומכים ב מרכז הריפוי ,המרכז העולמי לשלום וכל הכנסה שלנו מתגמלת אותם ב10%.
*טופס החתמה ללקוח/מוכר (לקוח שים לב מראש לגובה העמלה)
הערה חשובה: בטרם ביצוע עסקה יש לוודא תחילה כי המתווך רשום ברשימת המתווכים המורשים
תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק – בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה – בפרט.
צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח. השופטים מתייחסים לצו ההריסה כאחד מהאמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה באיבן, אשר חיוני להפעילו נוכח מימדיה הנרחבים של הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקור מן השורש תופעה פסולה זו שהייתה לרעה חולה במחוזותינו (רע"פ מלכיאל נ’ מדינת ישראל).
מהם התנאים להוצאת צו הריסה מנהלי?
סעיף 238א(א) לחוק קובע, כי תנאי להוצאת צו הריסה מינהלי על-ידי יו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה, הנו הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, המציין כי לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר בנייה, כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מששים ימים לפני הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר הבניין לא מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים יום. כמו כן מורה סעיף 238א(ב) לחוק, כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
מהן העילות לביטול צו הריסה מנהלי?
העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הנן מצומצמות וצרות בהיקפן. סעיף 238א(ח) לחוק, מתייחס לשתי עילות ביטול:
* אם הבנייה "בוצעה כדין",
* אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".
על-פי הפסיקה, העילה השנייה נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפים 238א(א)(2) ו-(3) לחוק, כלומר, אם מדובר בבנייה שנסתיימה מעל ששים יום לפני מועד הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המקומית, וכן בבנייה שאוכלסה מעל שלושים יום לפני אותו מועד.
בנוסף לשתי העילות האמורות, נפסק כי לבית-המשפט לעניינים מקומיים סמכות ביקורת והתערבות בצו הריסה מינהלי, אם נפל בו פגם שעניינו העדרו של יסוד מהיסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות לו תוקף.
ההלכה הפסוקה מורה כי בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי אם נפלו בו "פגמים חמורים" שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלות הצו מעיקרו. עוד הודגש בפסיקה, כי על-רקע תכליתו של סעיף 238א, עילות הביקורת השיפוטית מצומצמות, ואף "יש להיזהר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבנייה הבלתי חוקית".
בהקשר זה הודגש בפסיקה, כי זכות הקניין, שהנה זכות יסוד חוקתית, נסוגה מפני אינטרס הכלל, שנקבע בדיני התכנון והבנייה, וכי "באיזון שבין זכות הקניין לבין איסור הבנייה בלא היתר, יד האיסור על העליונה".
בית-משפט מוסמך לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי, אף אם לא נפלו בו פגמים המביאים לבטלותו, ואולם לאור תכליתו של הצו יעשה הדבר אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. על-רקע התכלית החקיקתית שביסוד סעיף 238א לחוק, נפסק כי צווי הריסה מינהליים, שאין עילה לביטולם, יעוכבו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כמו למשל כאשר היתר הבנייה נמצא בהישג יד.
לסיכום,
בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי נקודת המוצא הנה, כי הצו ניתן כדין, וזאת על-רקע חזקת תקינות המעשה המינהלי. על-כן, על העותר כנגד הצו רובץ הנטל להוכיח כי קמה עילה לביטולו. מומלץ לפנות אלינו בהקדם האפשרי לשם קבלת מידע מקצועי.
לאחר סיכום,
קיבלתם צו הריסה? ככל שתמהר לפעול כנגדו כך גדלים הסיכויים שתוכל לבטלו. למרות שמדובר בענישה מנהלתית, בתי-המשפט מגבילים לעיתים את הרשויות המקומיות.
צו הריסה מנהלי המוצא על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעקבות בניה בלתי חוקית מהווה, בדרך כלל, מכה לא קטנה לבעלי המבנה. הדבר גורר תוצאות קשות אף יותר כאשר לצו נלווה גם כתב אישום (שהרי המדובר גם בעבירה פלילית). במהלך השנים האחרונות הרחיבו בתי-המשפט את עילות התקיפה של צווי ההריסה המנהליים. כמו במקרים אחרים משתפרים בדרך כלל הסיכויים לביטול הצו ככל שהטיפול המשפטי מתחיל בשלב מוקדם יותר.
סמכותו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לצוות על הריסת מבנה בתחום שיפוטו מעוגנת בהוראת החוק[1] הקובעת כי
"הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או חלק ממנו שהוקם או שהוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; ושלא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר"
בבית-המשפט העליון נפסק, תחילה, כי עילות הביקורת השיפוטית של בית-המשפט על צו הריסה מינהלי הן שתיים בלבד - אלו שנקבעו במפורש בחוק[2] והמורות כי
"לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוועדה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת"
יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת[3], הורחב מיתחם עילות הביקורת השיפוטית על צו הריסה מינהלי. כך למשל נקבע כי
"הכלל הוא שבית-המשפט, המבקר צו הריסה מינהלי, יכבד את לשונו של סעיף 238א ולא יתערב בפגמים שאינם מנויים באותו סעיף... כלל זה כפוף לחריג אחד: שצו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו"
יוצא איפוא, כי בהלכה הפסוקה, נקבע, כי קיימות שלוש עילות, לפיהן רשאי בית-המשפט לבטל, על-פי שיקול דעתו, את צו ההריסה המינהלי או להתלות את תוקפו: לפי שתי העילות הקבועות בחוק וכן לפי העילה השלישית - יציר הפסיקה - פגם חמור מאד בצו ההריסה המינהלי עושה אותו בטל מעיקרו (void), קרי: הוא נעדר תוקף מלכתחילה.
יצויין כי בהלכה הפסוקה, לא נקבעה, במפורש ובאופן ממצה, זהותם האובייקטיבית של הפגמים וכן הנסיבות הקונקרטיות בהן נהפך הפגם לחמור מאד, ועושה את הצו בטל מעיקרו. כל מקרה ידון לגופו ועל רקע נסיבותיו[4]. כך למשל בוטלו, במספר מקרים, צווי הריסה מינהליים, מחמת שניתנו בחוסר סמכות או מאחר שלא הוגש ליושב ראש הועדה המקומית תצהיר כדין[5], לפני שהפעיל את סמכותו והורה על הריסת המבנה. גם חוות-דעתו של מהנדס העיר נדרשת[6] ולא ניתן לוותר עליה.
במקרה שהיה[7], הגישה הוועדה המקומית נגד בעלי מבנה ונגד המחזיקה בו, בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, המתייחסת לסגירת מרפסת בחזית הבניין. בית-המשפט קבע כי צו הריסה ללא הרשעה[8] אינו הליך פלילי, ברם, מידת ההוכחה המוטלת על המבקש סעד, אינה נופלת ממידת ההוכחה המוטלת על התביעה בבואה להוכיח עבירה[9]. הוראות הסעיף הינן יוצאות דופן ומרחיקות לכת ביותר במסגרת הדין. ניתן להטיל על-פיהן צו אשר אדם עשוי להיפגע פגיעה קשה מתוצאותיו מבלי שהועמד לדין בעבירה, בעוד שאילו היה עומד לדין - שהרשעה בו היתה מביאה להטלת הצו - יכול היה לעורר טענות המשמשות מחסום והגנה מלאה כלפי העמדתו לדין, שהוא ההסדר החוקתי הנורמטיבי והרגיל.
לבית-המשפט מסור שיקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה. כך, למשל, הגביל המחוקק בשתיים את העילות לביטול צו הריסה מינהלי, אשר זה מוצא כאשר הבניה עדיין לא הסתיימה; כאשר הורשע אדם על עבירה ובתחילת ההליכים טרם הסתיימה הבניה או שנסתיימה תוך ששה חודשים שלפני תחילת ההליכים ונקבע מתן צו הריסה כחובה, למעט במקרים יוצאי דופן.
כאשר הורשע אדם בביצוע עבירה בכל מקרה אחר, הותיר המחוקק שקול דעת. במרבית מקרים אלה, די בקיום הבניה הבלתי חוקית כדי שינתן צו ההריסה ונטל השכנוע שלא להעניקו מוטל על הנאשם. ההליך על פי הסעיף האמור חורג מעקרונות המשפט רגילים ועל כן, בהיותו יוצא דופן, דרוש שכנוע והסבר מדוע יחרוג בית-המשפט מההסדר הנורמטיבי הרגיל ויעשה שימוש בשיקול דעתו. לא די בקיומה של הבנייה הבלתי חוקית בלבד כטעם למתן הצו, הנטל למתן הצו רובץ איפוא על מבקשו.
עוד נקבע, כי כאשר בעבר ביקשה הוועדה המקומית להעמיד לדין את ה"עבריינים", ואלה זוכו מהעבירה תוך קביעה עובדתית מתאימה, נמנעה מהוועדה המקומית האפשרות לטעון שוב כנגד הבניה הבלתי חוקית, אף כאשר נעשה הדבר ללא בקשת הרשעה. זאת, במידה ובמשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או במשתמע. במקרה שכזה, בעלי הדין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט שני, חרף אי הזהות בין העילות שבשתי התביעות (השתק פלוגתא).
[1] סעיף 238א'(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
[2] סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965
[3] רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א - יפו נ' רפאל עורקבי
[4] וראו למשל רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י
[5] בע"פ 6289/02 (מחוזי-י-ם) יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים נ' חלמי עבאסי נקבע, בפסק-דין מיום 13/11/02, כי ההסמכה של המהנדסים החתומים על התצהירים נעדרת תוקף, ועל כן, גם צווי ההריסה בטלים מעיקרם
[6] רע"פ 5171/91 יואל אלראי, ראש עירית נתניה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' ג'ימי סמיפור ואח', פ"ד מו(1), 380
[7] ת"פ (בית-המשפט לעניינים מקויים בת"א) 4/87 הוועדה המקומית לתכנון ובנין עיר תל אביב-יפו נ' קרן מרדכי קריתי אגודה עותמנית, תש"ן(2) 514 בפסק-הדין מיום 3/9/89
[8] סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
[9] וראו למשל ב"ש 89/96 (בית-המשפט לעניינים מקומיםי בנתניה) מדינת ישראל נ' בית"ר נתניה, שם נקבע, בפסק-דין מיום 7/3/02, כי לבית המשפט מסור שקול דעת ההולך וגדל ככל שחולף המועד מאז ביצוע העבירה, ויש למעבר הזמן חשיבות ככל שהתקופה בין מועד הבניה לבין מועד נקיטת ההליך המשפטי ארוכה יותר, ללא תגובה וטפול מצד הרשויות, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט שלא להענות לבקשה. ככל שהתקופה קצרה יותר, וככל שהיה טפול עקבי ורציף מצד הרשויות המוסמכות בבניה הבלתי חוקית, כך יהווה הדבר שקול בפני בית המשפט להעתר לבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה. עוד נקבע כי תנאי - בלעדיו אין להפעלתו של סעיף 212 לחוק המניח כתנאי לחלותו את הממצא כי "נעברה עבירה בבנין". לגבי קיומו של התנאי השני בדבר סמכות של בית המשפט להוציא צו הריסה אילו הורשע אדם בגין ביצוע עבירה של בניה ללא היתר, הרי נקבע לא אחת כי בדונו בבקשה עפ"י סעיף 212, שומה על בית המשפט לבדוק בראש ובראשונה אם היה מרשיע את מי שניתן היה להביאו לדין במסגרת הרגילה של ההליכים אילו הובא כך. רק אם תהא תשובתו חיובית, רשאי הוא ליתן צו הריסה בלא הרשעה.
גרסה להדפסה גרסה להדפסה שליחה לחבר שליחה לחבר
חזרה למעלה
קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
בית שמאי 7, רמת גן
טל': 3888813 - 052
פקס: 6990134 - 03
דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net
הפחתת מיסים וארנונה | רישוי וייצוג מול הרשויות | שירותי הנדסה וביקורת לקויי בנייה | צור קשר
להל"ן הצעת חוק חדשה בעניין תמ"א 38 מרץ 2010-קלינגר
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/2304/18
הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – הקלת התנאים לאישור תוכנית חיזוק), התש"ע–2010
תיקון סעיף 1
1.
בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מפקח" יבוא:
""רוב רגיל" – של מי שבבעלותם למעלה מ 50% מהדירות בבית המשותף, להן צמוד לפחות 50% מהרכוש המשותף;
"תוכנית הגשה" – תוכנית בניה המצורפת לבקשה להיתר בניה;"
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום הרישה עד המילים "ברכוש משותף" יבוא "ביקשו בעלי דירות לבצע עבודות בניה הכוללות עבודות על פי תוכנית חיזוק, שאינן הריסת הבית המשותף על פי שינוי מס' 2 של תמ"א 38 ובניית בנין חדש תחתיו".
תיקון סעיף 3
3.
בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1) המילים "שאינו הרחבת דירה או בניית דירה חדשה כאמור בסעיפים 4 או 5" – יימחקו;
(2) במקום "רוב בעלי הדירות בבית המשותף" יבוא "רוב רגיל".
תיקון סעיף 4
4.
בסעיף 4 לחוק העיקרי, במקום "מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות בבית המשותף" יבוא "רוב רגיל".
תיקון סעיף 5
5.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי –
(1) המילים "שמספרן אינו עולה על שליש ממספר הדירות שהיו בבית המשותף ערב ביצוע העבודה (בסעיף זה – המועד הקובע) וששטח רצפתן הכולל אינו עולה על שליש משטח רצפתן הכולל של כל הדירות בבית המשותף במועד הקובע" – יימחקו;
(2) אחרי "לאשר את ביצוע העבודה" יבוא "בהתאם לתוכנית הגשה";
(3) במקום "בעלי הדירות שבמועד הקובע היו בבעלותם שני שליש מהדירות בבית המשותף ושני שלישים מהרכוש המשותף" יבוא ""רוב רגיל מבעלי הדירות";
(4) במקום "המועד הקובע" יבוא "במועד קבלת ההחלטה".
הוספת סעיף 6א
6.
אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא:
"הוצאת חלקים מהרכוש המשותף
6א.
(א) על אף האמור בכל חיקוק, החלטה בדבר שינויים ברכוש המשותף אשר מבוצעים במסגרת עבודות החיזוק, לרבות הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם התקנת חניות והצמדתן לדירה, טעונה רוב רגיל.
(ב) בעל דירה אשר רואה עצמו כנפגע מהותית מהחלטה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה רשאי לעתור למפקח על פי סעיף 6 לחוק."
דברי הסבר
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי) חוקק על מנת להקל על הוצאה לפועל של חיזוק מבנים כנגד רעידת אדמה במסגרת תמ"א 38. תמ"א 38 נתנה תמריץ תכנוני לביצוע החיזוק, בדרך של הגדלת זכויות בניה למבנים ישנים כאשר המטרה הייתה כי השווי הכלכלי של הזכויות המוגדלות יממן את חיזוק המבנה הישן, ואף ישפר את חזות הבניין לרבות התקנת מעלית, ובמקרים רבים אף הרחבת הדירות הקיימות. תמ"א 38 קיבלה תוקף בשנת 2005, כאשר רק בתים בודדים חוזקו לפי אותה תמ"א וזאת בעיקר עקב הצורך בהסכמת כל בעלי הדירות. על מנת לפתור בעיה זו חוקק החוק ב-2008. תיקון זה בא להקל על ביצוע עבודות חיזוק המבנים במסגרת תמ"א 38 (להלן – עבודת החיזוק) בעקבות החסמים שהתגלו בעת יישום החוק.
תיקון סעיף 2 בהתאם לסעיף 2(א) לחוק העיקרי ההוראה בחוק המאפשרת לרוב לאכוף על המיעוט ביצוע עבודת חיזוק אינה ישימה, שכן תנאי מקדמי לאפשרות האכיפה הינה הוצאת "היתר בניה". הוצאת היתר בניה כרוכה בהוצאה כספית רבה, לרבות עבודה של הועדה המקומית לתכנון ובניה, תשלום היטל השבחה, הפעלת שמאים מתכננים, ותשלום אגרות בסכומים המגיעים למאות אלפי שקלים.
אין יזם אשר ישים את כספו על קרן הצבי ובטרם הוא יודע כי המפקח על הבתים המשותפים יקבל את תביעת הרוב, ישקיע סכומי כסף נכבדים בהוצאת היתר בניה. לכן מוצע כי על מנת להחיל את אפשרות התביעה כנגד המיעוט, תספיק המצאת תוכנית ההגשה של הבקשה להיתר בניה, בה מפורטת מהות העבודות המבוקשות. אם בסופו של דבר יוצא היתר בניה שונה מהותית מתוכנית ההגשה שהוצגה בדיון אצל המפקח, וכתוצאה מכך נפגעו זכויותיו של מי מבעלי הדירות, יהיה זכאי זה לפי סעיף 6א' המוצע לקבל סעד מהמפקח.
תיקון סעיפים 3 ו- 4 חוקי עזר עירוניים רבים קובעים כי במקרה של מבנה מסוכן יש לחייב את בעלי הבית המשותף להוציא את המבנה מגדר מבנה מסוכן, וזאת אף באמצעות הגשת תביעה פלילית כנגד בעלי הדירות בבניין. הצעת החוק מניחה כי בנין שאינו עומד בתקן של רעידת אדמה ועלול להתמוטט בעקבות רעידת אדמה דומה למבנה מסוכן, ולכן יש להקל את מתן האפשרות לבעלי הדירות לבצע עבודות חיזוק בבניין. אי לכך, מוצע לאפשר לרוב רגיל של 51% מבעלי הדירות לבצע את עבודות החיזוק במקום רוב של 60% לגבי הרחבת דירות ורוב של 66% לבניית דירות חדשות.
תיקון סעיף 5(א) בסעיף זה הוגבלו מס' דירות חדשות שניתן לבנות במסגרת עבודות החיזוק לשליש מכמות הדירות שיש בבנין. הצעת החוק מניחה כי הגבלה זו מיותרת, במיוחד לאור שינוי מס' 2 לתמ"א 38 מיום 4.2.10, המאפשר את הגדלת מס' יחידות הדיור שתבנינה גם לקומת העמודים וגם בגג הבניין. בנוסף, קיימת מגמה ברשויות המקומיות לאשר בניית קומה נוספת לצורך חיזוק הבניין ותוכניות כאלו אושרו בראשון לציון וברמת גן. הגבלת מספר הדירות תוציא את העבודות הללו ועבודות נוספות כגון חדרי יציאה לגג, מגדר החוק ועל מנת לבצען יהיה צורך בהסכמת 100% מבעלי הדירות.
הוספת סעיף 6א סעיף זה מאפשר לקבל החלטה על שינויים ברכוש המשותף, אשר מבוצעים במסגרת עבודות החיזוק, לרבות הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם התקנת חניות והצמדתן לדירות, ברוב רגיל של 51% מבעלי הדירות שלהם 51% מהרכוש המשותף, כיום דרושה הסכמה של 100% מבעלי הדירות, וזאת על מנת להקל על בעלי הדירות לאשר תוכניות חיזוק הבניין ולהימנע ממצב של דיירים סרבנים. במידה ובעל דירה רואה עצמו כנפגע מהחלטה על פי סעיף זה, הוא יהיה רשאי לעתור למפקח על פי סעיף 6 לחוק.
הצעת החוק נוסחה על ידי עורך הדין יצחק נטוביץ לבקשת חבר הכנסת זבולון אורלב.
We have A4 paper 80 gsm and 70 gsm also we have A3 paper A4 paper in roll.You can request for the specification of all the below paper.brightness 100% which is good for all office use.
Brands:
Brands:
Double A4 copier paper $0. 85
Paperone copier paper $0. 85
Golden Star copier paper $0. 85
Laser / Copier Paper $0. 80
Multipurpose copy paper-- $0. 85
HP Multipurpose copy paper-- $0. 85
Golden Star copier paper $0. 80
Laser / Copier Paper $0. 80
Xeron multipurpose copy paper-- $0. 85
Mondi Rotritrim copy Paper-- $0. 85
IK Plus A4 Paper -- $0.85
IK Yellow A4 Paper -- $0.85
Specifications:
Sheet Size:210mm x 297mm, International Size A4
Quality: Imported 100% Virgin Wood Pulp
Whiteness = 102-104%,Natural White
Capability: High Speed Copying100ppm, Laser
Capable,Inkjet Capable, Fax Capable.
500 Sheets per Ream
5 Reams per Box
1560 Boxes per container(With Pallet)
1600 Boxes Per container( Without Pallet)
7800 Reams Total in one 20FCL( With Pallet)
8000 Reams Total in one 20FCL( Without Pallet)
3 חדרים זמינים בקליניקה מפוארת ומרווחת המשרה אוירה חמה ונעימה בצמידות לקניון רמת אביב לססיות אחר הצהרים בימי שני ובכל הימים בבוקר שירותי מזכירות וחניה למטופלים.איש קשר אלי-0506299597
להשכרה אולמות/ מבנה תעשיה הפתח תקווה בגדלים שונים החל מ- 100 מ"ר עד 10000 מ"ר באזורי תעשיה קרית אריה, קרית מטלון, סגולה.
לי-עד נכסים.
אורי: 052-2348454
חלל מעוצב להשכרה למשרדים/קליניקה/סדנאות/קורסים, קומת קרקע, עורפי ושקט, רחבת כניסה פרטית ומעוצבת, הדלת פונה לסוקולוב, 80 מ"ר, היחידה ב-2 מפלסים, +מטבחון+שרותים+מיזוג, חניה משותפת עם שער חשמלי
5000 ש"ח
באזור ראשון לציון פרוייקט תש"ח למכירה 18 דונם חלקה בשלמות מיקום מעולה הפרוייקט בשלבי תכנון וועדות
מחיר לדונם 180000 דולר
למביני עניין
0528022783
077425006
